ההבדל בין טיפול דרך לעומת פריקת מטען בביטוח רכב 

בתי המשפט עסוקים חדשות לבקרים בשאלה מתי תאונה נחשבת ל"תאונת דרכים" ומתי היא תאונה סתם. באבחנות הדקיקות של השופטים מוכרע גורלו של הנפגע, אם יהא לו מקור להטבת נזקיו במקרה הראשון, או שיוותר ללא כל פיצוי, במקרה השני.

בהגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי" בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 נרשם כי "טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד" אינם נחשבים תאונת דרכים. על צירוף שבע מילים אלה נשפכה דיו שופטים רבה. כך קרה גם במקרה של נהג מכלית הדלק סימון כהן.

באחד הימים בסיום יום העבודה, עצר כהן את המכלית ורוקן את שאריות הדלק שנותרו בה.

לאחר מכן המשיך בנסיעה. לפתע נזכר כהן כי הוא שכח לנעול את פתחי המילוי העליונים במכלית.

כהן חשש כי המכסים של הפתחים יישמטו ממקומם במהלך הנסיעה. כהן עצר את המכלית וטיפס אל הפתחים העליונים כדי לנעול אותם. לפתע החליק כהן ונפגע.

כהן הגיש תביעה משפטית נגד חברת הביטוח הפניקס, מבטחת המכלית בביטוח חובה. הפניקס דחתה את התביעה בטענה כי מעשיו של כהן מהווים טעינה או פריקה שאינם נחשבים לתאונת דרכים. כהן לעומתה סבר כי האירוע מהווה תאונת דרכים מאחר והוא נפצע במהלך תיקון דרך שביצע ברכב והתמודד בעת האירוע עם סיכון תעבורתי.

המחלוקת בין הצדדים התגלגה בשלוש ערכאות והגיעה עד להכרעת השופט אליעזר ריבלין בבית המשפט העליון.
התאונה שנגרמה לכהן מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים, פסק השופט ריבלין.

בעת שכהן נפגע לא התבצעה פעולה של פריקת מטען מן הרכב, או פעולה של טעינה על הרכב. אכן פעולות לוואי הקודמות לפעולת הטעינה או הפריקה, ופעולות לוואי הבאות לסיים את פעולת הטעינה או הפריקה, עשויות לבוא בגדרו של שימוש זה.

כך, למשל, מזכיר השופט ריבלין נקבע כי כיסוי המטען בבד ברזנט וקשירתו לאחר שהסתיימה פעולת הנחת המטען מהווים חלק מפעולת הטעינה. גם קיפול בד ברזנט, שכיסה את המטען, בתום הורדת המטען, וקשירתו של הבד לארגז המשאית, מהווים חלק מפעולת הפריקה. בכל אותם מקרים התבצעו פעולות הלוואי, שלא בנסיעה, כשהן באות להשלים את פעולת הפריקה ואת פעולת הטעינה.

במקרה של כהן פעולת הנעילה של הפתחים העליונים במכלית הדלק לא נועדה לסיים את פעולת הריקון של שאריות הדלק מן המיכלים. כהן נקט בפעולת נעילת המכסים לאחר שהתעורר בלבו, במהלך הנסיעה, החשש כי עשוי להיגרם סיכון לאחרים אם ימשיך בנסיעה והמכסים, שהם חלק אינטגרלי מהמכלית, עלולים להתנתק וליפול.

השופט ריבלין הוסיף וציין:


"הטיפול אותו ביצע כהן ברכב במקרה זה היה טיפול דרך. הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא בוצע אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי.. הצורך לבדוק אם המכסים במיכלי המילוי ברכב נעולים נגלה לכהן במהלך הנסיעה, ועצירתו את הרכב באה כדי לאפשר לו לבצע את הטיפול הדרוש, ועל מנת לסלק את הסיכון שהיה כרוך בהמשך הנסיעה".

השופט דחה גם טענה נוספת של הפניקס כי כהן ביצע את הטיפול ברכב במסגרת עבודתו, שאז שוב המקרה לא היה מכוסה תחת הפוליסה לביטוח חובה. המונח "במסגרת עבודתו" פורש על ידי הפסיקה כמתכוון למסגרת עבודתו של המתקן כמכונאי רכב. המטרה הייתה לשלול את הזכאות רק ממי שמקצועו בתיקון או בטיפול בכלי רכב (ע"א 3024/94 אלי יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ פ"ד נא(5) 208).

התוצאה היא, פסק השופט ריבלין, כי כהן נפגע בגופו בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים. פגיעתו התרחשה בעת ביצוע טיפול דרך ברכב. מצב המכוסה תחת הפוליסה לביטוח חובה.
מסמך 115